בבית קטן, עם שני בנים, תאומים, בני 5 , עבודה במשרה מלאה מחוץ לבית…את השעות הפנויות ביליתי עם הילדים, ובשעות ערב, השלמת פערים של עבודה…
עם הזמן, הסלון הפך למחסן צעצועים, חדר הילדים.. ערמות של חפצים, ובחדר שלי.. אוסף התמונות ותוצרי פעילות של הגן.
לא נדבר על דואר של שנים..(מאז הלידה 5 שנים קודם) שפשוט לא
טופל…
ואז.. חברה מצאה לי את איילת, מתנה לחיים.
ביום השני שאיילת היתה איתי בבית, ועזרה לי לחפור בין חפצים, לברור מה אני רוצה שישאר ומה לא.., לאחר כמה שעות יצאתי לישיבה בעבודה, ושאלו מה עשיתי.. "את נראית כאילו עבר עליך משהו טוב"… עבורי החוויה של עשיית סדר עזרה לי לצאת מה"בור" של הבלגן, והשפיע עלי בתפקוד הכללי.
הדבר המדהים ביותר עבורי, זה הראייה של איילת.. מתוך מטרה להעביר את כל צעצועי הילדים למרחב שלהם, להוציא אותם מהסלון, מחדר ההורים, מהמעברים בבית… אין לי מושג איך עשתה זאת, אבל הזיזה ארון קצת, העבירה בגדים ממקום למקום, ופתאום כל החפצים נכנסו לחדר נגיש, מסודר, ….וכשלכל דבר היה את המקום שלו, אפשר להתגבר ברמה יומית, להחזיר דברים למקום.
איילת תודה!