לפני הרבה שנים (ככה מתחיל סיפור ילדים )כשהייתי בערך בת 20. אימצתי את הסבתא של החבר שלי (לימים בעלי ולימים יותר מאוחרים הגרוש שלא שלי).
אימצתי אותה לא רק בגלל אשיות הכובשת ,גם מהסיבה שבגיל 20 כבר לא היו סבתות .
הסבתא הזו הייתה אשה מיוחדת במינה .אשת שיחה חכמה ונעימה .המפגשים בנינו תמיד היו מלאי חום ואהבה .
היא הייתה מכינה אוכל פולני מסורתי ועוד כמה דברים מיוחדים כמו החמין של שבת שנקרא צ'ולנט .היה לה מתכון של קניידלך שתמיד אהבתי לאכול .ומתכון של לחמניות גבינה .
ככה שיום אחד בקשתי ממנה שתכתוב לי בפנקס את המתכונים בשביל שאני אוכל להשתמש בהם בחגים, אירועים,שבתות וסתם מפגשים .
היא כתבה והעבירה לי פנקס הכתוב בכתב ידה .
(עם תוספת גפילטע פיש בקופסה קטנה ).
ידעתי שהיא אהבה אותי .
הספר עבר לחזקתו של הנכד שהיה כבר אז הגרוש שלי . בשלב הזה המתכונים היו כבר מסודרים ומקוטלגים אצלי בראש בכל אופן חלק מהם .
אך הייתי רוצה יום אחד לשכתב את כל המתכונים שעברו ככה בין הדורות .
ובנתיים נפגשת עם המון מתכונים שמסתובבים במגירות מטבחים של לקוחותיי באים בתצורות שונות על גבי פתקים קטנים ,מפיות חתיכות עיתון , מוכתמים משאריות רטבים שידעו ימים טובים יותר .
בזמן שהכול היה בראש של הסבתא והיא הייתה אומרת כלאחר יד
"נו …. תשימי לפי העין " ?
מחפשת רעיונות איך לסדר לי /לכם חוברת מתכונים שתישאר לתמיד.