מעל כל הציפיות

מעל כל הציפיות

לפני יומיים עבדתי אצל לקוחה לקח לנו שעה למיין ולסדר את המצעים , הצלחנו "לשחרר "כמות רצינית של סדינים וציפיות שכבר לא היו להן ציפיות שמישהו יניח עליהן ראש או אפילו הסתכל עליהם ,הזוג נשוי באושר כבר 40 שנה -כמובן שמצאנו מצעים מהתקופה ההיא …(החלטנו לשים 2 סדינים לנוסטלגיה שישמשו את הפקניקים עם הנכדים )ועכשיו …קצת חומר למחשבה …

קשה להאמין, איזה שטח יקר נתפס בארונות ע"י סדינים, ציפות וציפיות ישנים. מדובר באובייקטים גדולים, שלמרות כל הקיפולים , סותמים לנו את המדפים והמגירות. ועל אף שהם כבר ישנים ודהויים ולא אופנתיים, אנחנו מסרבים בתוקף להיפרד מהם. הרי מה נעשה אם יבואו אורחים? על מה הם יישנו?

אז קודם כל, נשאל את עצמנו בכנות: כמה לילות בשנה אנחנו ב-א-מ-ת מלינים אורחים בביתנו הקט? נגלה שהרבה פחות ממה שאנחנו חושבים. וכשכבר לן אצלנו מישהו הוא לא זקוק ליותר מסדין, ציפה וציפית אחת. סה"כ שלושה פריטים שניתנים לכביסה ולשימוש חוזר.

ואז, כדאי שנברר לכמה סטים של מצעים, אנחנו עצמנו זקוקים לשימוש שוטף (בהנחה שאנחנו מחליפים מצעים כל שבוע)? לדעתי, לא ליותר מארבעה מכל סוג למיטה הזוגית ולכל אחת ממיטות הילדים. וגם זה הרבה מדי. כיום, בעידן הmix match , שמאפשר לנו לזווג ציפיות, ציפות וסדינים מצבעים שונים, בהמון וואריאציות, אפשר לצמצם את מספר המצעים למינימום ההכרחי.

מה עוד, שכל הרשתות מוכרות כיום מצעים יפהפיים בהנחות ובמחירים שווים לכל נפש. ולכן, אפשר לחדש את המלאי לעיתים קרובות ולהיפטר מהמצעים הדהויים והמכוערים, שמביישים אותנו ואת מיטותינו. וכמובן- סותמים לנו את הארונות.
יום נעים בלי ציפיות מיותרות !

 

לכל סיר יש מכסה

מי שאמר "לכל סיר יש מכסה",
היה בטח סיר מאוד לא מנוסה!
אני, אפשר לומר, סיר די מיומן,
מנסה "להתכסות" כבר יותר מידי זמן…
מכסים מקצות כל העולם כבר פגשתי,
אבל את המכסה שלי משום מה לא מצאתי.
בכל פעם שהכרתי מכסה חדש,
התברר לי שהוא כבר מאוד משומש,
שהוא לא מוכן להסתפק רק בסיר,
ושהוא מכסה עוד עשרות סירים בעיר…
או פוגשת בפאב מכסה ממש מדליק,
מעוצב לתפארת, נקי ומבריק,
מנסה עליו את מיטב התכסיסים,
לבסוף מתברר שהוא אוהב מכסים…!

בתוספת טיפ מצולם לאילו ברי המזל שמצאו את המכסה לסיר …

עושה סדר – מחשבות אישיות לקראת חג החירות

עושה סדר -מחשבות אישיות לקראת חג החירות

התחלתי לעשות סדר בחדר ,טיפסתי על סולם כדי לעשות סדר במדפי הבגדים
ושם למעלה ,על השלב האחרון בסולם נזכרתי פתאום בפסוק מן ההגדה : בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים",הרגשתי הרגשה מוזרה :הרי אני עצמי לא יצאתי ממצרים…
חשבתי לעצמי ,לפני שעושים סדר פסח צריך,בעצם לעשות סדר אחר -סדר בלב ,במחשבות ,בנשמה .
ובליבי התחלתי לעשות סדר :
לזרוק לפח את ההשפלות -לא להשפיל אף אחד ולא להניח למישהו להשפיל אותי.
ואת המריבות ,הברוגז ,הטינה והקנאה להשליך
ואת המחשבה שאני "לא שווה כלום "-להעיף לכל הרוחות.
ואת הגעגועים ואת הדברים שכבר היו -טובים ורעים גם יחד לצרור ולהניח למעלה למעלה בארון.
ואת התקווה והאמונה -לשים ישר ממול,שתמיד יהיו בהישג ידי ולא אצטרך לחפש אותם
ולסבלנות-להקצות מקום טוב באמצע.
להוציא מבפנים את כל הדברים הטובים והיפים והנעימים לשתף ולתת לאחרים
ואז ירדתי מהסולם והתחלתי לערוך את הסדר האמיתי.
היה קשה ,אבל עבדתי במרץ ובקדחתנות עד שהדברים החלו להסתדר .
חייכתי לעצמי ,כעט ידעתי שיצאתי ממצרים.
וחשבתי בליבי :אצלי סדר הדברים היה הפוך:קודם שאלתי את הקושיות למה ? מדוע ? איך ? ובין קושיה לקושיה אכלתי מרורים.
אחר-כך ערכתי סדר ורק לבסוף יצאתי מ"מצרים".
וכך יצאתי "ממצרים" או מהמייצרים :גאה ,בוגרת ,שלווה ,בוטחת ומאמינה .